פעם לפני מלא שנים (16+?), ישבתי לקפה של אחרי שיעור שיאצו, עם המורה שלי. אני אסיסטנטית צעירה, רק התחלתי את הדרך, והוא מטפל מופלא, איש נדיר. מהסוג שקשה למצוא היום אם בכלל עוד נותרו.

ישבנו שם אחרי השיעור, סיכמנו את שהיה ותכננו את הבאות..

ואז הוא אמר לי משפט שחקוק לי עמוק בתודעה: "אני מתכוון ללמד אותך את כל מה שאני יודע על טיפול ועל בכלל"…

וכך היה.

הנדיבות שלו היתה עצומה.

האמון שלו בי, היה הרבה מעבר למה שיכולתי להאמין בעצמי. הרי אני בתחילת הדרך, מה פתאם שאהיה כזו.. (מוכשרת/מוצלחת/פוטנציאל..??)

הוא פינה לי מקום לצידו בעולם המרתק הזה של הטיפול, הוא פתח בפני דלתות שלא הייתי יודעת על קיומם כלל, אלמלא הוא.

ושהגיעה העת, הוא גם זז הצידה, פינה לי את מקומו, ועשה לי פווווו גדול בכנפיים..

הוא כבר שנים בנתיב אחר,

אבל אני לנצח שומרת אותו בליבי, את הנדיבות שלו. את החזון שלו- את הרצון להעביר את הידע הלאה, למי שראוי, למי שיכול להוביל את הדרך אחרי.. לדורות הבאים.

הוא עיצב את דמות המטפלת שבי

אבל הוא גם עיצב,  אולי מבלי שידע, את המורה שבי.

וכזו בדיוק אני רוצה להיות.

זו אחת הסיבות מדוע אני כל כך אוהבת ללמד,

זו הסיבה מדוע לעולם לא אשמור את המידע והחידושים לעצמי. אני תמיד אחפש להעביר אותם הלאה.

לדורות שלמים של מטפלים,

שילכו בדרך המשותפת.

בנדיבות.

 

יש לי מטרה, והיא להעצים את המטפלים הקיימים, להכשיר אותם עם כלי אבחון וטיפול- מדוייקים יותר, יעילים יותר.

יש לי כוונה עצומה, לשלוח את אותם המטפלים, אל הקהילה שבחוץ אל עולם המטופלים שזקוקים כל כך למטפלים איכותיים, מדוייקים ויעילים.

וזה עוד לפני שהתחלתי לדבר על תחום ההריון והלידה.. כמה עבודה יש עוד לעשות, בתוך ההתמחות הזו.. שיאללה…..

 

מי שתחום הטיפול פועם בליבו ובבטנו.

מי שמחפש להעצים את איכות הטיפול שלו

ומי שמבקש להתמחות בטיפול בנשים הרות, ולקראת לידה= דע/י , אנחנו פותחות מחזור נוסף של הקורס, במאי הקרוב..  (הרשמה  כאן).

אנחנו רוצות להמשיך אתכם את הדרך, ולסמוך עליכם- שבזכותכם, זה ימשיך ויעבור הלאה…

על שיאצו ונדיבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *