10985532_361639720682423_2968146435660080448_nחלק ג

בחלקים הקודמים בנושא, מניתי והרחבתי את ההשפעה המטיבה שיש לשיאצו- כטיפול במגע, על חולי סרטן, והרחבתי מעט על העקרון- "מכאוס לבריאות"  שהוא אחד מבין 5 עקרונות טיפול משמעותיים בעיני בכל הקשור לטיפול בחולים אונקולוגיים. (את החלק הקודם בסדרה תוכלו למצוא  ב-ליוי מטופלים אונקולוגים – חלק ב )

לתחום הקונטרא אינדיקציות- כלומר- מתי לא לטפל, אקדיש את החלק השלישי..

בעבר כל התחום הזה שנקרא אונקולוגיה היה תחת כותרת אחת רחבה :"אסור לטפל!"

היום, עם הנסיון של מטפלים ברחבי העולם, ועם התוצאות המטיבות שיש לטיפול על מטופלים שונים בדרגות מחלה שונות, הגישה אינה כזאת. להפך. מטופלים אונקולוגים= מוטב שיהיו מטופלים במקביל עם תחומי ידע נוספים מתוך הרפואה המשלימה, לטיפול זה יכולת גבוהה לסייע במהלך הדרך, להקל על הקשיים לאורכה, לשפר את איכות החיים ולהיטיב עם סיכויי ההחלמה.

אבל, עדיין יש לנו סימני דרך – המסמנים לנו עצור- או מתי לא לטפל/לטפל בזהירות מרובה יותר.

אני מעדיפה למקד את "מתי לא" לבצע טיפול לשני חלקים מרכזיים:

הראשון הוא תלוי מטפל

השני הוא תלוי מצב המטופל..
המטפל- כאשר המטפל לא עבר הכשרה מתאימה  לעבודה עם אוכלוסייה מורכבת, האתיקה מחייבת אותו לקחת צעד אחורה. לקבל תמיכה והנחייה המותאמת לתחום ורק אז לחזור לזירה, בצניעות ובזהירות.

המטופל- יש כמה מצבים מרכזיים הדורשים זהירות יתר

ספירות נמוכות – לכל שורה בספירה יש משמעות טיפולית אחרת.

כשהאדומה נמוכה המטופל תשוש, יש להזהר  מהנעות יתר ומניצול גבוה מידי של משאבי הטיפול.

כשהלבנה נמוכה יש להזהר מחשיפה לזיהומים ומתגובות דלקתיות של מערכת החיסון.

הספירה המדאיגה ביותר עבור מטפלים במגע- היא ספירת הטסיות הנמוכה, במקרים אלו  יש לשקול לדחות את הטיפול מחשש לדימום פנימי כתוצאה מהמגע. את הדימום הזה לא נוכל לראות על גוף המטופל והוא יכול להיגרם מרוטציית מפרקים פשוטה ותמימה..

גרורות- בכל מצב אונקולוגי יש לקחת בחשבון הימצאות גרורתית, גם אם טרם אובחנה, במקרה של מטפלים במגע- לגרורות בעצמות יש פוטנציאל נזק גבוה יותר. אם המטופל מתלונן על כאב שאינו מוקל, עיקש ותמידי – הזהירות מחייבת מחשבה על מצב גרורותי. במקרים כאלו ודומים אין לבצע מניפולציות של ע"ש, מתיחות גדולות, השענות ממוקדת עצם ואו השענות ממוקדת על גבי חוליות.

החלמה מניתוחים ופרוצדורות- להמנע מרוטציות, מתיחות ומניפולציות כל עוד אין החלמה מלאה של התפרים.

התחשבות בנקזים, "פורט", וסטומות- לקחת בחשבון שלמטופל יש נקזים פנימיים ואו חיצוניים, הדורשות עבודה רגישה מסביב לאיזור, והתאמת ההשענות למקום. במקרים כאלו יש לשקול טיפול דיסטאלי .

לא כל קונטרא אינדיקציה מחייבת דחיית טיפול, אך הרגישות והזהירות שיש לפעול מתוכה בכל הקשור לטיפול בחולה  אונקולוגי- חייבת  להוביל כל פגישה טיפולית.

בפרקים הבאים ארחיב יותר על העקרונות הנוספים,  "מינון תזמון" ,זיהוי משאבים גופניים – נפשיים ורוחניים והתאמת הטיפול ,ויצירת מערכת אקולוגית הרמונית.

בהצלחה ובריאות שלמה!

לחלק הבא בסדרת המאמרים לחץ כאן

ליווי מטופלים אונקולוגיים- חלק שלישי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *