3155138462_45f44941f4_zליווי מטופלים אונקולוגיים- עקרונות הטיפול ודגשים

חלק ד'

בחלקים הקודמים בנושא, מניתי והרחבתי את ההשפעה המטיבה שיש לשיאצו- כטיפול במגע, על חולי סרטן, והרחבתי מעט על העקרון- "מכאוס לבריאות"  ועל הנושא החשוב של קונטרא-אינדיקציות (מתי לא לטפל) שהם חלק מ- 5 עקרונות טיפול משמעותיים בעיני בכל הקשור לטיפול בחולים אונקולוגיים.  (את המאמר הקודם בסדרה תוכלו לקרוא ב- ליוי מטופלים אונקולוגים – חלק ג

את החלק הרביעי של המאמר, אקדיש לנושא של זיהוי משאבים גופניים, נפשיים ורוחניים של המטופל,  אלו יכתיבו את בחירת הכלים המתאימה מתוך ארגז הכלים בהם נשתמש. חשוב לזכור כי כל פעולה שנעשה במהלך הטיפול, מנצלת משאבי אנרגיה של המטופל – ולכן חשוב ולהקפיד על "בזבוז מינימלי" של המשאבים לטובת האפקט הגדול ביותר. ("עקרון הפשטות" בטיפול בזן שיאצו)

מצבו הגופני של המטופל תלוי בגורמים רבים, כמו מצב ספירות הדם, איכות התזונה שלו, הרגלי התנועה שלו,  סוג הכימותרפיה וכל טיפול תרופתי/קרינתי/ אחר שהוא מקבל וכו'.

המצב הגופני יכול להשתנות במהלך יממות ספורות ממצבים אנרגטיים מאד, לתשישות דומיננטית.

כאשר אני בוחנת את משאבי הגוף ומאגרי האנרגיה בהיבט הגופני אני בוחנת כמה נק' עוגן מרכזיות**:

  1. זיהוי משאבי הצ'י על פי תמונות הבטן, מנח הגוף, ומיקום נק' המפגש עם קי המטופל על גבי גופו.
  2. זיהוי איכות הדם על פי תמונת הבטן ואיזורי רפלקס נוספים, כולל מצבי רעילות בדרגות שונות
  3. זיהוי תנועת הדם על פי תמונת הבטן ונקודות עוגן נוספות

כל אלו יופיעו על גופו של המטופל, נוכל לחוש אותם במגע, לזהות אותם בהתבוננות, ולקבל עלהם פרטים מתוך התשאול וראיון המטופל.

את המשאב הרוחני- נפשי נוכל לזהות גם כן על גבי גופו של המטופל, מצבו הנפשי יתבטא לרוב בקצוות הגוף= כפות רגליים, ידיים וצוואר. מצב ההארה ומצבי סטג' דם יכולים להיות קשורים למצבים רוחניים כמו למצבים גופניים. כאשר בוחנים את המשאב הרוחני, חשוב לבדוק במקביל האם הוא מותאם למשאבי הצ'י והדם שפגשנו בסעיף הקודם. ככל שהגוף והנפש יראו תמונות גופניות דומות- כך נוכל להסיק שמשאבי הריפוי של המטופל זמינים יותר לתהליך של שינוי.

פרמטר חשוב נוסף הוא זיהוי יכולת הטמעת השינויים של המטופל- כאן נוכל להיעזר במתח שריר מול גמישות, ובתנועתיות של מפרקים ובדגש על הצוואר- אל מול נוקשות. ככל שהשרירים בגוף יהיו מלאים יותר, נוקשים יותר וגמישים פחות, זה יכול להעיד גם על נוקשות ועקשנות של האדם נוכח הצורך לשינוי. הסבר דומה אוכל לתת גם למצב המפרקים בגוף, ועל תנועתיות הצוואר. ככל שאלו תנועתיים יותר וגמישים יותר = כלומר, פתוחים לטווחי תנועה רחבים יותר. נוכל להסיק  על היכולת הרוחנית נפשית של המטופל לבחור בשינויים ולהטמיע אותם לתוך חייו דרך מבנה והתנהלות גופו.

לאחר הערכת משאבי האנרגיה הזמינים עבור המטופל, והתאמת ארגז הכלים לטובת יצירת אפקט החלמה רחב יותר במינימום משאבים, חשוב לזכור להוסיף למשוואה גם את תזמון הטיפול והמינון שלו בפריסה לאורך השבוע ובין הטיפולים הקונבציונליים .

מינון ותזמון הטיפולים–  צריך להיות מותאם לפרוטוקול הטיפולי  ומותאם באופן אישי ליכולת החלמה של המטופל בין הטיפולים הקונבנציונלים. המקצב של הטיפולים צריך להיות אישי לכל מטופל (למרות שנעשו כמה וכמה עבודות בנושא), ומומלץ להתאים את המקצב בין הטיפולים לצרכים המשתנים של המטופל והאתגרים שעומדים בפניו, כמו למשל תמיכה לקראת טיפול כימי, ופינוי רעילות  סמוך אחריו.

כאשר מביאים את ניהול המשאבים של המטופל למרכז הטיפול, אפשר להעצים את האפקט הטיפולי, לתמוך במטופל בניהול מוצלח יותר של המחלה ולעודד את הריפוי.

בחלק הבא (והאחרון) של המאמר, נעסוק ב יצירת מערכת אקולוגית הרמונית

בהצלחה

בריאות שלמה.

 

**נק' עוגן מרכזיות שצויינו לאורך המאמר הן נושא חשוב בפני עצמו, כדאי להעמיק וללמוד אותו יותר, במאמר זה אני מציינת את נוכחותם ופחות מרחיבה עלהם. אם יש רצון להרחיב בנושא, נוכל בשמחה לעשות זאת יחד, בצורה ממוקדת יותר ומותאמת לנסיון של המטפל.

ליווי מטופלים אונקולוגיים- חלק ד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *