05:30, בוקר שבת,מאי 2015, מיון יולדות.12642438_468384063341321_8948629755895766115_n
"את לא בלידה" יש לך רק 2.5 ס"מ פתיחה. המיילדת אמרה לי מבלי להסתכל לי בפנים.
אבל אני מתקדמת מאד מהר, אמרתי.
"את לא יכולה לקום", "אי אפשר להפסיק את המוניטור" "אם תפסיקי את המוניטור לא נוכל לתת לך להכנס לחדר לידה טבעית"… אמרה לי הרופאה במשמרת.
אבל אני מתקדמת מאד מהר!, אני חוזרת. תני לי רק לקום, לעמוד, לשבת על כדור, להכנס להתקלח, אני לא יכולה לשכב ככה כל כך הרבה זמן.
"לא, את לא יכולה, ואת גם לא יכולה לקום לעשות פיפי. תתאפקי עוד קצת"… חזרה על עצמה המיילדת
כל המילים השליליות שלהן נכנסו לי עמוק לתוך הגוף החשוף ולתוך הנשמה.במקום להתרכז , לנשום ולהקשיב לגוף, מצאתי את עצמי הודפת את המילים שלהן רחוק ממני.
הודפת ומתעייפת.
06:30, עוד בדיקה, 3 ס"מ. רופאה אחרת מסתכלת עלי ומחליטה לזרום עם הבקשות שלי להכנס למקלחת… "אבל אח"כ את חוזרת לשכב עם המוניטור…אז אני אחליט אם את נכנסת לחדר לידה או לא.."
אני מתקדמת מהר, אני חוזרת ואומרת גם לה, מצליחה להוציא את המשפט הזה החוצה למרות כאבי הצירים האינטסיביים, תני לי להכנס למקלחת ואחכ אני אעשה מה שאת רוצה..

06:45- החלפת משמרת, אני במקלחת. הצירים לא פשוטים, קצת התעייפתי, בעיקר מנטלית.
מיילדת חדשה נכנסת לחדר,
אני כמעט בוכה.
"הן לא מאמינות לי, אני אומרת."
והיא, מסתכלת עלי.רואה אותי בדיוק כפי שאני.
"את יודעת הכי טוב," היא אמרה.
זה הגוף שלך. את יודעת. אף אחד אחר לא יודע טוב ממך..- בואי נבדוק- פתיחה 8 !! ס"מ.

הולכים לחדד לידה, היא דואגת להגיד בקול רם לכל הרופאות והמיילדות שפגשה במסדרון, כמה מהר התקדמתי, וכמה אני יודעת, "היא אמרה לכן- היא מתקדמת מהר"..
שפת ה- לא , התחלפה בשפת ה- כן.
"את יודעת הכי טוב", "את תדעי להגיד לנו מתי הגיע הזמן", "את תעדכני אותי שהגיע הזמן ללחוץ". "את יודעת!".
08:15 ארבל האהובה הגיעה לעולם.

עברתי 3 לידות. כולן היו טבעיות, כולן היו קצרות יחסית, אבל זו היתה הלידה האינטנסיבית ביותר שעברתי מבין שלושתן. ההבדל היה בדיאלוג.
כל יולדת צריכה להכיר את הגוף שלה, להכיר ביכולות שלה ובכלים שיש לרשותה בשביל לעבור כל אתגר.
אבל כל יולדת צריכה גם כוח חיצוני – מעצים ותומך, שיכול להזכיר לה, כמו מגדלור בחשכה, ברגעים הקשים יותר- לדבר תמיד- בשפת הכן.

שאני מלווה נשים בהריון לקראת לידה, אנחנו מתרגלות את שפת "הכן", מתרגלות הקשבה והתבוננות על הגוף. מתרגלות זיהוי צורך ופועלות לספק אותו.
אני אפילו מגדילה לעשות ומזמנת את המלווה/ בן זוג של ההריונית לפגישות מקדימות- בשביל להעצים אצלו את יכולות "המגדלור", במגע, בתנועה ובמילים.
יש בעבודה במגע יתרונות רבים להכנה תודעתית וגופנית לקראת חווית הלידה. יתרונות שקשה להסביר במילים, אבל נחקקים היטב בזכרון הגופני.
אני מזמינה אתכן לחוות זאת בעצמכן.
כי כל יולדת צריכה אדם אחד לפחות, שיאמין בה.

כל יולדת צריכה אדם שיאמין בה

3 thoughts on “כל יולדת צריכה אדם שיאמין בה

  • מזדהה מאוד עם המשפט האחרון וכמה הוא חשוב בתהליך הלידה

    בלידה ראשונה שמעתי בעיקר המון לא. את לא יכולה את לא מבינה את לא מתקדמת לא יהיה לך כוח בסוף….
    החוויה הייתה מתישה בעיקר כמו שכתבת למעלה מבחינה מנטלית. המאבק הזה, אני כן יכולה אני כן מבינה אני כן מרגישה!

    לידה שנייה הייתה בבית. כל מה ששמעתי היה בעיקר כן. המון חיזוק אמונה והקשבה לי ולגופי

    התאפשר לי להיכנס ולהישאר בתוך גופי להרגיש הכל ללא כל הפרעה, אנדורפינים, צ'י מכסה את כל הגוף עד קצות האצבעות זורם בכל פינה, הגוף שלי שנע וזז מעצמו לפי צרכיו בזמן ציר….

    כמה זה משפיע ומשנה תהליכים רק ההקשבה

    היולדת שמקשיבה לגופה

    והמלווים שקשובים ליולדת

    .

    1. כתבת מקסים. תודה על השיתוף! שמחה לשמוע שהחוויה היתה מעצימה וחיובית. חיבוק גדול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *