היא הגיעה לטיפול. האמת, היא לא ממש ידעה למה. אבל הגיעה. ביקשה ממני עצה. אולי אעזור לה למצוא את הדרך?, אולי אצליח להחליט במקומה אם כדאי לפנות ימינה או אולי בכלל שמאלה זו הדרך הכי נכונה?3155138462_45f44941f4_z

ואני? איזה תשובות יש לי בשבילה? אני רק יכולה להזמין אותה לתפוס את מקומה על מזרון השיאצו להקשיב יחד איתה למה שהגוף מספר.

אז היא נשכבה בחשש והסכימה להקשיב. והגוף סיפר, הוא נתן לנו תשובות על שאלות שבכלל לא ידענו שהיו שם.

היא  חשבה קודם שהלכה לעצמה לאיבוד. אבל בזכות השאיצו הבינה שאולי היא בכלל עוד לא הכירה את עצמה.

היא חשבה על עצמה שהיא פתוחה לקבל כל מציאות, אבל במגע, הגוף לימד אותה שפחד מקונפליקט והימנעות ממלאים את ליבה.

מעולם לא הבינה מדוע רגליה כל כך חלשות, מדוע כפות רגליה לא מצליחות לשאת את משקלה, ואז בטיפול נפל האסימון- כפות רגליה מעולם לא צעדו בדרך, לא נחבטו באבנים, שקעו בבוץ או סתם נפגשו עם האספלט, כי לרוב היא התלבטה. ישבה והתלבטה.

מאז- היא החלה לצעוד. פיזית  ורוחנית. החלה במסע לריפוי חייה. גם אם באיחור קל. היא התחילה לחיות את החיים להם היא ראויה.

כזה הוא השיאצו. הוא מאפשר מפגש עם הגוף- ומספר לנו את סיפורי הנפש.

דרך צלחה.

הרגליים שלא צעדו בדרך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *