כשאני פוגשת זוגות לפגישת הכנה לקראת לידה, אנחנו מדברים ומתכוננים ללידה  בכל רובד אפשרי (גופני, תנועתי, רגשי, ורוחני) לא פעם אני שואלת אותם בתחילת המפגש מהם הדברים הראשונים שעולים בליבם/ראשם שהם שומעים את המילה :לידה…

הם עונים: "פחד, כאב, חוסר וודאות, חוסר שליטה,  חדש, זר, לא מוכר.." (לקראת לידות חוזרות המילים הרבה יותר קשות לפעמים, תאמינו לי…)

אנחנו עושים תהליך. ומשחררים  את הפחד, מגבירים את האמון בגוף החכם שיודע ללדת, מוסיפים כלים וידע להתגבר על קושי ועל כל אי ודאות, מלמדים מנח עובר, ותרגילים שיעזרו לו להתמקם נכון. מתרגלים הרפיות, תחנות להעביר בהם צירים, ומגע שיכול להקל על כל זה…

השבועות עוברים

מועד הלידה מגיע
עוד שבועות חולפים..

ומגיע המועד לפגישה מסכמת

בהזדמנות היקרה הזו, אני שואלת אותם ואיך הם מסכמים את הלידה

והם עונים: "מדהים. חוויה מעצימה, אושר גדול, הדבר הכי מדהים שעברנו ביחד.."

אני מזכירה להם, את הדרך שהם עשו בשביל להגיע לשם

ומתפעלת מגודל השינוי שעשו

ומתרחב לי הלב. ואני מתמלאת בנחת.

כי בזמן שאנשים אחרים מתכווצים,

אחרים בוחרים להתמסר, לשחרר, ולהרפות.


הכנה לקראת לידה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *