9965262403_3195ffde1c_zבריאות היא היכולת לנוע לעבר מציאות חדשה.
"הדבר הקבוע ביותר , הוא השינוי".. זהו  משפט מתוך הרפואה המזרחית המתאר את התנועה הבלתי פוסקת של הטבע, את השינוי התמידי של כל הסובב אותנו. שנביט סביבנו נראה שהכל משתנה , וכל הזמן.. היום הופך לילה, האור לחושך, העונות מתחלפות, העצים משירים עלים או מתוך הסלע מצליח הנבט לאזור אומץ ולפרוץ את האדמה הקרה.. האישה היא סמל של שינויים, אנחנו משתנות כל הזמן, כל שבוע בחודש מושפע מאנרגיה אחרת, כל תקופה בחיינו מסמלת תנועה..  ועם זאת, אם נשאל אדם על הרגליו ועל היכולת שלו לשנות אותם או את דפוסי מחשבתו נגלה, עולם שלם של קבעון ונוקשות..
אז הנה כמה הסברים על היכולת ליצור שינוי, מתוך עולם הרפואה המזרחית. נסו למצוא את עצמכן בין כל המילים..
על פי רפואת המזרח, היכולת ליצור שינוי תלויה, בין היתר, בשתי מערכות מרכזיות- האחת נקראת "אדמה", והשניה – "אש".
האדמה- מביאה עוצמה מתוך יציבות, היא מבקשת למצוא מרחב בטוח ומתוכו היא מצליחה לנוע לעבר מציאות חדשה. תחשבו על הדוגמה של זוגיות , אנחנו נתפתח בתוך העולם הזוגי והמשפחתי מתוך יציבות, מתוך תחושת בטחון, של הבנת האחר, והאחר אותי. מתוך המקום היציב הזה נצליח להתקדם, מרווקות, לזוגיות, לנישואין, לתוך עולם ההורות וכו'. האדמה מבחינה גופנית שומרת לנו על טונוס השרירים היציב ומצליחה לייצב אותנו "כנגד כוח המשיכה"- ולהשאיר אותנו "זקופים"..
כאשר האדמה היא במיטבה, האדם מצליח להשתנות מתוך התמדה ויציבות, תחשבו על דיאטה לדוג'- הרי התהליך הבריא ביותר הוא התהליך המתמשך האיטי, שהופך את המטרה להרגלי חיים ולא ל"זבנג וגמרנו.."
כאשר האדמה אינה במיטבה, אנחנו מחליטים החלטות על שינוי, אך לא מצליחים להתמיד בתוכם, מחליטים כל יום א, להפסיק לעשן או להתחיל לעשות ספורט, וכבר ביום ג' מוותרים על היעד, זוהי אדמה שמתקשה ליצור יציבות, ומראה סימנים של חולשה וצניחה כלפי מטה (רואים את זה גם על הגוף, בטוסנוס השריר, ביציבות המפרקים ובחלוקת איזורי השומן בגוף). מנגד, נראה אנשים שהאדמה שלהם נוקשה מידי- הם מתקשים לשנות עמדתם, ותפיסות עולם, ומבחינתם השינוי הוא אפילו לא אופציה, הם ימצאו מספיק תירוצים ל-"למה לא עכשיו" ו-"זה לא הזמן" , משפטים כמו  "טוב, שינוי לא קורה ברגע, זה קשה.." הם משפטים מאפיינים מאד, טונוס השרירים שלהם נוקשה, והם עלולים לסבול מבעיות מפרקים כמו אגן/גב תחתון וברכיים, והם יתפסו בעיני סביבתם כעקשניים כמו פרד…
האש- היא הכוח "ההורס" בטבע, היא מסוגלת לקחת חומר ולכלות אותו לגמרי, להפוך אותו לאפר, ובמקומו ליצור חדש.. שמדובר על שינויים, הרי האש יש בה את היכולת לשרוף ולשנות בבת אחת, הרגלים, מחשבות ודפוסי התנהגות.
בצורתה הבריאה, האש תעזור לנו לזנוח בבת אחת הרגלים רעים ולצאת לדרך חדשה. היא תעזור לנו לוותר על דברים שפעם האמנו שהם "האמת" ולעצב לעצמנו זהות חדשה, טובה יותר, למציאות המשתנה שנקראת "אני".  האש היא המודעת הערה של האדם ומאפשרת לו להביט על המציאות בעיניים נקיות ושלוות. היא יכולה לעזור לנו לקום בוקר אחד ולהכריז, שמעתה ועד עולם אנחנו לא מעשנים יותר, גם אם כל חיינו הבוגרים עשינו זאת, נתחיל לעשות ספורט גם אם כל התיכון זה היה הדבר השנוא עלינו ויותר מכך, גם היינו גרועים בו בצורה מיוחדת.. האש תעזור לנו לשבור דפוסי חשיבה, התנהגות, וליצור זהות מודעת יותר לעצמנו ולכוחות השינוי שסביבנו.
כאשר האש אינה במיטבה, היא שורפת מהר מידי, וגורמת לנו לקבל החלטות פזיזות , ולא לספק עבורנו את האנרגיה המתאימה בכדי להשלים אותן. כשהאש אינה במיטבה היא מעותת את המציאות, והמשקפיים דרכן אנחנו מתבוננים על העולם מציירים לנו תמונה אחרת לגמרי.
היא עלולה לגרום לנו להתפטר, להתגרש ולשבור כל מסגרת – רק אם לרגע לא ממש טוב לנו, או עלולה להוציא אותנו למציאות חדשה לגמרי בשיא ההתלהבות, אך מבלי לזכור שלרשותנו רק מאגרי אנרגיה דלים בכדי לעבור את המשא..
אז איזה מן טיפוס שינוי אני? האם אני מבקש יציבות ורק מתוכה מאפשר לעצמי להשתנות? או שובר, הורס ובונה מגדלים חדשים? האם לכל שינוי יש לי מלא תירוצים למה לא עכשיו? או כל רוח נושבת סוחפת אותי בהתהלבות אחריה לעבר מציאות דמיונית חדשה?
יש בחיים רגעים שבהם נדרשת האדמה להוביל את השינוי, ומתוך היציבות שהיא מאפשרת, המציאות משתנה, יש רגעים שהאדמה היא דווקא הגורם המעכב את השינוי, ועלינו לגייס את האש שלנו בשביל להצית את השינוי ולקפוץ באמונה למים החדשים..
מה שחשוב, הוא לדעת לנצל בחוכמה את שני הכוחות, האדמה והאש, ולא להתקבע על סגנון אחד.
ולזכור, אי אפשר להתנגד לכוחות השינוי, צריך לזהות אותם בתוכנו, ולתת להם ביטוי- ותנועה.
כי הדבר הקבוע ביותר, הוא – שהכל משתנה כל הזמן…

בריאות היא היכולת לנוע לעבר מציאות חדשה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *