אז מה את יותר?

 מטפלת או דולה? או דולה שהיא מטפלת? 

ובמה את עוסקת יותר?  בשיאצו או בדיקור?

באונקולוגיה או בפיריון הריון ולידה? או אולי בכלל זה כאב ואורטפודיה?

ואת מה את אוהבת יותר?  לטפל או ללמד?

לכתוב קורסים או ללוות לידות?

אילו רק היה לי שקל על כל פעם שנשאלה שאלה כזו…

קשת שלמה מרהיבה

לפני כמה ימים, כשאספתי את הגורה הקטנה שלי מהגן, התגלתה לפנינו קשת מרהיבה- ומושלמת. כזו שנגעה באדמה מקצה לקצה. התרגשתי ממש, ונשמתי אותה עמוק (ולא, לא הספקתי לצלם, כי הייתי עסוקה מידי ב- להתרגש אז עד ששלפתי את הטלפון הקשת נעלמה)= היופי המרהיב הזה על כל גווניו הציף בי את אחד הדיאלוגים הכי נפוצים בעבודה שלי:

אז מה אני יותר? כזו או כזו? מטפלת שהיא דולה? דולה שהיא מטפלת?  שיאצו או דיקור?

אלו אמנם שאלות מוכרות, ואין לי תשובה אחת .. אבל בעצם למה שתהיה לי?

אני יכולה להגיד שבטבע שלי טבועה תנועה תמידית (לעיתים הרבה יותר מידי), אני אוהבת את הגיוון – וזה מאפשר לי להוציא החוצה את היכולות המגוונת שלי:

  אני נהנת לעבוד עם מטופלים 1:1,פורחת כאשר אני עובדת עם קבוצות וכיתות. נרגשת לפגוש הריוניות, ומתמלאת פליאה והתרוממות רוח שרואה נשמות חדשות מגיעות לעולם.. (ואם הם כאלו שעוד הכרתי מהבטן של אמא שלהן, אבל וואו כמה זה מרגש)…

אני מוצאת שהמפגש עם המטופל האונקולוגי הוא מעצים, ומחדד את יכולות הריפוי שיש לשיאצו ולרפואה הסינית לתת לו. אני אסירת תודה ללוות אנשים בדרך כל כך משמעותית שהם עוברים..

אני אוהבת לקום בבוקר וללבוש את בגדי העבודה שלי (תכלס, אני לובשת מכנסי ג'ודו רוב שעות השבוע) להיכנס ישר לקליניקה  (אין פקקים!!) , ונהנת ממש בימים שאני יכולה ללבוש בגדים של אנשים רגילים..

אני גם וגם. או  מלא ומלא..

וככה בדיוק הייתי רוצה שישאר.. כי אין לי "זהות" אחת יציבה , אלא מלא גוונים של עשייה והגשמה עצמית.

כך שלא מפתיע אותי, שאצל כל אחד ממכם אני זכורה או רשומה מעט אחרת…

מעניין אותי לדעת מי אני בשבילכם?

 

אז מה את יותר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *